על סדר היום הישראלי 

על סדר היום הישראלי
מאת: *שי ברק
30.3.08
המו"מ החשאי בין שרת החוץ לבני לאבו עלא:
הבקר פרסם איתמר אייכנר בידיעות אחרונות כי לבני ואבו עלא נפגשו בחשאי כ- 50 פעמים בעת האחרונה ומקיימים משא ומתן על הסדר הקבע. גם סוגיות הליבה על השולחן.
מזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליסה רייס, הגיעה לישראל ולוחצת לקדם את המו"מ ולהשלים הסכם.
ראשית, ראוי לקוות כי הסכסוך בינינו לבין הפלשתינאים יסתיים במהרה ורצוי שבהסדר. יש לשאוף לכך ולפעול להסגת הסדר טוב ויציב. מרבית הציבור הישראלי מוכן להקמת מדינה פלשתינאית לצד ישראל. עברנו מבחינה זו, כברת דרך גדולה.
יחד עם זאת, הסדר שמסיים סכסוך בן עשרות שנים עם הסדרי ביניים שלא כובדו, עם חשדנות הדדית ועם קסאמים שממשיכים לפגוע בריכוזי אוכלוסיה יהודית, עם חמאס פונדמנטליסטי קיצוני ששולט בעזה ופועל להשגת שליטה ביהודה ושומרון, אינו בבחינת עניין שניתן לקצוב לו זמן "עד סוף 2008" כפי שהוכרז באנאפוליס.
אחת הטעויות בהסכם אוסלו משנת 93, היא שבלי משים השלו אותנו, הציבור הישראלי שהגיע הקץ לסכסוך ולשפיכות הדמים. ה"הפי אנד" הגיע ב"תחילת הסרט".
ראוי לנהל עם הפלשתינאים (אבו מאזן ואנשיו) משא ומתן עקבי, נחוש, תוך שמירה על האינטרסים הישראליים ונכונות לויתורים אפשריים. אך כמו האמרה הערבית, "החיפזון מהשטן". בד בבד, אל לנו לזנוח את ההגנה על תושבי הנגב, הסובלים יום יום, שעה שעה, מאימת הקסאמים. ברק הבטיח שכך ינהג כשר ביטחון. לשם כך, הוא אמר הוא נשאר בממשלת אולמרט, האיש שכשל במלחמת לבנון השניה. הסדר, אם ייחתם, רק כדי לעמוד בלוח הזמנים האמריקאי, לא יחזיק מים.
האטה כלכלית בפתח:
המשק האמריקאי, נכנס למיתון, משהו קורא בכלכלה העולמית, הדולר נחלש והשקל מתחזק. מזה מספר חודשים שאנו עדים לכתבות בתקשורת ולאמירות של גורמים כלכליים כי המשק הישראלי צפוי להיכנס להאטה בצמיחה הכלכלית.
אז נכון, אנו לא חיים בבועה ולכלכלה הישראלית יחסי גומלין והשפעה על הכלכלה הישראלית. היצואנים נפגעים מהחלשות הדולר והסיבות ידועות לעוסקים בדבר. אבל, יש בידי הממשלה והמשק בישראל יכולת לנקוט בצעדים שימזערו את הנזק.
איני כלכלן ויחד עם זאת נדמה לי כי היערכות ופעולות מנע שיינקטו כעת, יסייעו לכלכה הישראלית החזקה, לצלוח את המשבר עם מינימום נזקים.
כך למשל, ניתן לעודד ייצוא לשווקים חליפיים. לא כל העולם בהאטה כלכלית. ניתן לעודד, במדיניות נכונה, רכישת מוצרים "כחול לבן" על ידי הציבור בישראל. לעודד את התיירות הנכנסת ואת תיירות הפנים. בעבר, הצעתי לשר התיירות (דאז) הרצוג כי תיבחן תכנית לפטור ממס על דמי הבראה שינוצלו לנופש בישראל. אפשר לעודד בניה במחירים מופחתים לזוגות ומשפחות צעירות מחוסרי דיור, בכך תהיה תרומה לקידום הבניה וכל הענפים הנלווים (עבודות אלומיניום, מטבחים ועוד נעשות על ידי עובדים ישראליים). ניתן לבחון החלת תכנית שהצליחה בעבר בתחומי ההיי טק והמדע לסבסוד שכר בתעשייה ובבניין. אדם במקום לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, יקבל סכום זה כתוספת לשכר (מובן שצריך מהלכים רגולאטורים כדי שתכנית כזו תעודד קליטת עובדים חדשים כמו למשל מניעת פיטורי עובדים ותיקים, פרופורציות בין הסבסוד לשכר שמשלם המעסיק וכדומה). בנוסף, השקעה בהקמת תשתיות ובכלל זה פרויקטים בשיטת B.O.T שניתן לקדם בעלות מינימאלית לאוצר המדינה אולי הגיע זמנה של הרכבת התחתית ?
מהלכים מעין אלה, שניתן לתכנן ולהחיל במהרה, יכולים לסייע למשק הישראלי שלא להיכנס למיתון עמוק ולהכבדה על השכבות החלשות ומעמד הביניים.
ניצולי השואה מתוניסיה:
הבקר, פרסם דוד רגב בידיעות אחרונות, כי לפני כחודשיים הורה ביהמ"ש המחוזי בתל - אביב להכיר ביוצאי תוניסיה שהתגוררו תחת הכיבוש הנאצי כניצולי שואה ולשלם להם קצבאות.
באוצר, טוענים כי הואיל ולא כל תוניסיה הייתה תחת כיבוש נאצי, אזי לא כל העולים משם, היו תחת הכיבוש ולא כולם זכאים לקצבה. מי שלא ימציא אישור כי היה באזור כיבוש נאצי בתוניסיה, לא יקבל קצבה. אלא, שכידוע נסיעה לתוניסיה וקבלת אישורים מעין אלה, אינם עניין של מה בכך. למעשה אינם אפשריים בשלב זה של היחסים בין ישראל לתוניסיה. אי אפשר להמציא אישורים - מבחינת אנשי האוצר זה בסדר. יש להם סבלנות להמתין. לניצולים, אין זמן, הם כבר לא ילדים וגם לא צעירים !!!
לפני כשנה הבטיח ראש הממשלה אולמרט כי יימצא פתרון מהיר למצוקת ניצולי השואה אך פתרון זה לא הושלם עד היום. זוהי בושה לאולמרט ולממשלתו.
באשר לניצולים מתוניסיה, הרי שבהתחשב במספרם הנמוך כנראה ובעובדה כי לא ניתן להמציא אישורים כפי שדורש האוצר מסיבות שאינן תלויות בניצולים מן הראוי ליתן קצבה לכל מי שיצהיר כי בא ממקום שהיה תחת כיבוש נאצי.
מי שולט בחרמון ?
במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות פרסם בסופ"ש האחרון, שחר גינוסר כתבה מקיפה אודות שליטת אנשי נווה אטי"ב באתר החרמון ומניעת עסקים אחרים מלפעול בו בהדרכה ולפעול בעטיו בהשכרת ציוד סקי.
בכתבה מובאת התייחסות מינהל מקרקעי ישראל שבבעלותו הקרקע, לפיה משנת 96 אין לנווה אטי"ב ואנשיו הסכם חכירה תקף.
בכתבה מתוארים אירועים קשים של מעקבים, מניעת שימוש במתקני האתר ואף ניסיונות לצעדים אלימים.
הואיל ואיני מכיר את פרטי הנושא, איני רוצה לקבוע היכן ובאיזו מידה נמצאת האמת. יחד עם זאת, אני קורא לזרועות השלטון, לפעול במהירות, ובנחרצות לבחון את הנושא, לקבל החלטה בהתאם לחוק ולאכוף אותה. אתר החרמון אינו בבחינת רכוש פרטי של מאן דהוא. הוא של כולנו וכולם זכאים ליהנות ממנו במידה שווה ובמחיר שווה לכל נפש.
שאפו להפועל אוסישקין תל - אביב:
בשבוע האחרון השלימה קבוצת הכדורסל הפועל אוסישקין תל - אביב, את עלייתה לליגה א'. איני נמנה עם המחנה האדום בספורט, אבל ראוי לומר מילה טובה לקבוצה. מדובר למי שעוד לא יודע, בקבוצת אוהדי הפועל ת"א שהתאכזבו מהתנהלותה בשנים האחרונות והחליטו לעשות מעשה עם נשמה, הקימו קבוצה של האוהדים. לכל משחק של הקבוצה הגיעו מאות אוהדים והייתה חגיגת ספורט.
שאפו.